המעבר למזון חדש צריך להתבצע בהדרגה על פני 7–10 ימים לפחות. בשבוע הראשון, מערבבים 25% מהמזון החדש עם 75% מהמזון הישן. בשבוע השני עוברים ל-50/50, ולאחר מכן ל-75% מזון חדש ו-25% ישן, עד למעבר מלא. מעבר פתאומי עלול לגרום לבעיות עיכול כגון שלשולים, הקאות ואובדן תיאבון. חשוב לעקוב אחר תגובת החיה לאורך כל התהליך ולהאט את הקצב במידת הצורך.

הסימנים הנפוצים לאלרגיה או רגישות למזון כוללים: גירוד מתמשך, אדמומיות בעור, נשירת שיער, בעיות עיכול כרוניות (שלשולים, הקאות), ודלקות אוזניים חוזרות. הדרך המדויקת ביותר לאבחון היא "דיאטת אלימינציה" – האכלה בחלבון ופחמימה יחידים שהחיה לא נחשפה אליהם בעבר, למשך 8–12 שבועות. לאחר מכן מחזירים מרכיבים בהדרגה לזיהוי הגורם. מומלץ לבצע תהליך זה בליווי וטרינר.

שילוב של מזון רטוב ויבש יכול להיות מועיל מבחינות מספר: המזון הרטוב מגביר את צריכת הנוזלים (חשוב במיוחד לחתולים הנוטים לשתות מעט), משפר את הטעימות ומסייע לחיות בררניות. עם זאת, חשוב לחשב את סך הקלוריות היומי ולהתאים את הכמויות בהתאם, כדי למנוע עלייה במשקל. יש לוודא שהמזונות משלימים זה את זה מבחינה תזונתית ולא יוצרים חוסר איזון. מומלץ להתייעץ עם וטרינר לגבי היחס המתאים.

לכל שלב בחיים יש צרכים תזונתיים שונים. מזון לגורים עשיר בחלבון, שומן, סידן וזרחן לתמיכה בצמיחה מהירה ופיתוח מערכת העצבים. מזון למבוגרים מאוזן לשמירה על משקל גוף תקין ותפקוד מיטבי. מזון לחיות זקנות מכיל לרוב פחות קלוריות, יותר סיבים, ותוספים לתמיכה במפרקים (כגון גלוקוזאמין) ובתפקוד הכלייתי. שימוש במזון לא מתאים לגיל עלול לגרום לחסרים תזונתיים או לעומס על האיברים.

כמות המזון היומית תלויה במספר גורמים: משקל גוף, גיל, רמת פעילות גופנית, מצב בריאותי ורמת הסטריליזציה. נקודת ההתחלה המומלצת היא ההנחיות המופיעות על גבי אריזת המזון, אך יש להתאים אותן באופן אישי. חיות מסוטרות זקוקות לכ-20–30% פחות קלוריות. מומלץ לשקול את החיה אחת לחודש ולהתאים את הכמות בהתאם לשינויים במשקל. כלי מדידה מדויק עדיף על הערכה ויזואלית. בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם וטרינר תזונאי.