שיעור בתזונה של כלבים

​

לקוחות יקרים הינכם מוזמנים לצפות במאמרים בנושא תזונת כלבים.

במאמר הנוכחי, תוכלו ללמוד על הפיזיולוגיה המיוחדת של הכלב והחתול, אשר מכתיבה את הרכב התזונה הנדרש, לגידול כלב/חתול בריא ומאריך חיים.

אנו מבטיחים שמידי תקופה, נוסיף מאמר נוסף בנושא תזונה, כדי שנקיף את כל המידע הקיים בנושא.

נשתדל, שהמאמרים יכללו את כל המידע הנדרש כדי שתוכלו לבחור את המזון הנכון לחיית המחמד שלכם, מתוך ידיעה והבנה מלאה.

אם צצות שאלות אתם מוזמנים לפנות אלינו בדף הפייסבוק או בטלפון

קריאה מהנה

 

1.מבוא לתזונה- הצרכים התזונתיים של הכלב:

כלב כידוע מקורו בזאבים, הזאבים הם טורפים, כלומר התזונה שלהם מבוססת על בשר!.

בשר מורכב בעיקרו מחלבון וכמובן שומן.

במהלך שנות האבולוציה של כלב הבית, גילינו שהכלב יודע להסתגל לסביבתנו ולאכול גם מאכלים אחרים, דגנים, שמהווים מקור לפחממות, לכולנו יש כלבים שמתים על הסנדוויץ של הילד או העוגה של השכנה, אבל נשאלת השאלה האם הם צריכים לאכול את הסנדוויץ?

מבחינה אנטומית ופיזיולוגית-

לכלב יש שיניים של טורפים, השיניים הטוחנות של הכלב אינן שטוחות אלא משוננות, כלומר לא מסוגל לשבור ולגרוס זרעים ודגנים, כן מסוגל לקרוע ולפרק מצויין בשר.

כמו כן הכלב לא מפריש ברוק אנזים שחיוני לפירוק דגנים (עמילאז), עמילאז מצוי ברוק של צימחונים (מעלי גירה, מכרסמים וכו') ואומביבורים שזה אוכלי כל, כמונו.

מערכת העיכול- הקיבה של הכלבים מאוד חומצית, עוזר לפירוק הבשר ולהריגת הבקטריות שמצויות בבשר רקוב. המעיים לא ארוכים, מהווים בערך עד פי שש מאורך הגוף, מאפיין של טורפים.

האנזים עמילאז (מפרק פחממות, דגנים)- אומנם לא מופרש ברוק הכלב, אבל כן מופרש למעיים, מקורו בלבלב, ככל שהכלב יאכל יותר דגנים, הלבלב יעבוד קשה יותר, כמובן עד גבול מסויים. במזונות המסחריים, העשירים בדגנים (רוב המזונות), הכלב יכול לעכל, הכי הרבה, 40% מהדגנים, וגם אז לא בהכרח יצליח לספוג ולנצל את הנוטריינטים שבתוכם (כלומר לפחות 60% מהדגנים שבמזון, לא מנוצלים ויוצאים בצואה). כמו כן יש קשר בין תזונה עשירה מידי בדגנים ופחממות לבין דלקות לבלב!!

אנרגיה זמינה לפעולה: שרירים דורשים אנרגיה לפעולתם, מקור האנרגיה האידיאלי לכלב, הוא שומן!! לפעילות של שניות כמו קפיצה אחת, הכלב ינצל את הפחממות הזמינות (סוכר), אולם בפעילות ארוכה יותר הכלב ינצל את השומן. השומן נותן פי שתיים אנרגיה, וגוף הכלב מעדיף לאגור אותו כמקור אנרגיה.

חתולים: כל מה שנכתב פה נכון גם לחתולים, רק שהם שייכים למשפחת החתוליים (אריות, נמרים ועוד) וסייג נוסף, שחתולים חייבים לאכול בשר, הם לא יכולים להשלים את רכיבי המזון החיוניים מהצומח (חוסר בטאורין).

 

לסיכום: טורפים כמו זאבים וחתוליים, כשהטרף שלהם קטן, כמו ארנבות, או עכברים, טורפים את הטרף במלואו ולמעשה גם את תוכן מערכת העיכול שלו, כלומר נחשפים לדגנים שאכל הטרף וכבר טחן את הדגנים בשבילם. וכאן נכנס תפקיד העמילאז שמקורו בלבלב, כדי לפרק את מעט הדגנים שמקורם בטרף. אם יש טרף גדול, הם יפרקו את מערכת העיכול ולא יוכלו את התוכן שלה.

 

שורה תחתונה: תדמיינו עכבר מורכב מעור (שכבה עשירה בחומצות שומן), משרירים (הרבה חלבון), איברים פנימיים- לב, כליות, ראות (חלבונים ושומנים) ומערכת עיכול (בתוכה: פירות ודגנים- פחממות). זה ההרכב האידיאלי למזון של הכלב והחתול שלנו. מרכיב עיקרי: חלבון איכותי מן החי, מרכיב שני פירות ודגנים(בעלי נעכלות גבוהה) מרכיב שלישי שומן ותוספת של ויטמנים ומינרלים במקרה שהרכב המזון לא מספק אותם.

  

​